<h1>כל בו הלכ' הפרשת חלה סימן פ"ט</h1>
<h2>דף ו:</h2>
כתב ה"ר אשר ז"ל תרומה ומעשרות נוהגין בחוצה לארץ מדרבנן אפילו קונה מן הגוי דגן הישראל חייב בתרומה ומעשר ואם קנה מן הגוי שבלים לצורך מצות ומרחן גוי לצורך ישראל בשליחות ישראל חייב בתרומה דשלוחו של אדם כמותו כך שמעתי מפי הראב"ד ז"ל אבל אם המוכר גוי מרחו פטור ואם השדה של ישראל ומרחו גוי פטור הלכך השבלים שאדם קונה לצורך המצות ומרחו ישראל יתחייבו בתרומה ומעשר. עכ"ל רבי אשר ז"ל.
<h2>דף קלה:</h2>
עיסת הרבים ועיסת השותפין חייבת.
עיסת הנכרי פטורה. ישראל ונכרי השותפין בעיסה אם יש בחלק ישראל שיעור חלה חייבת. ויש כותבין שאפילו אין בחלק ישראל שיעור חלה חייבת משום דעיסה לית לה קלא וסברי דכולה דישראל היא דקא מפקא לה מחלה אבל אם גוי עומד עליו פטורה שאין לחוש לכך דסתם גוי מפעא פעי. אבל עיסת השותפין כגון התלמידים הלומדין לפני הרב אף על פי שאין שיעור בחלק האחד לבדו כיון שיש שיעור בין של כולן חייבת בחלה ואע"פ שנתערב חלקם זה בזה שלא מדעתם.
